נתי רוזנבלום – פסיכותרפיסט

מקורות הכעס בזוגיות

כולנו נולדים כתינוקות, וישנם תגובות אינסטקטיביות שאנו נולדים איתם. התינוק לא מבדיל בינו לבין אימו, ומצפה שאימו תדע את כל תחושותיו ושתספק אותם ברגע שהם עולות. במידה וזה לא קורה הוא מתחיל לבכות ולצעוק, מתוך ציפייה שזה יגרום לאימו לתת לו את מה שהוא צריך באותו רגע. את הציפיה הזו מוצאים גם אצל בוגרים בזוגיות ואני נתקל בה בחדר בעת טיפול זוגי.
ישנה מן ציפיה שבן הזוג או בת הזוג תדע מאליה מה אני רוצה או זקוק\ה. תחושה זו גם מועצמת בספרי הרומן הרומנטי, כאשר האהוב יודע בדיוק מה הנסיכה חושבת והוא מגיב לזה ונותן לה את מה שהיא רוצה… ברקע כמובן ורדים ונגינת כינורות. אם נוריד את המתיקות, הרי שציפיה זו אכן קיימת אצל רבים, שבן הזוג באמת ידע למה זקוקים. הדבר גם מצטייר כמעיד על קירבה ונפש תאומה.

זוהי פנטזיה די הרסנית, כי הרי אין לנו כוחות לדעת מה באמת רוצה בן הזוג, ורק אם הוא מבקש או אומר את צרכיו, אפשר להתייחס אליהם ולהשתדל למלא אותם.  כאשר ציפיה זו לא מתמלאת, בדרך כלל נכנסים תחושות כעס ואכזבה. פה אנחנו מגיעים לאינסניקט השני, שאומר, אם לא ממלאים את ציפיותי, אצרח וזה יגרום לכך שאקבל את צרכי. הרי ברור כשאנו עוצרים לחשוב על זה לרגע, שזה ממש לא מה שקורה, אולם אם תקחו רגע להרהר, יש סיכוי טוב שתבינו שאתם מתנהגים באופן כזה בלי מודע.
למעשה, לא רק שהתנהגויות אלו לא מועילות, הם פועלות הפוך. הרי החלום והשאיפה של רוב בני האדם זה להרגיש קרבה ואינטמיות בזוגיות. עצרו רגע להרהר, אם ישנה תחושה שדברים לא מושלמים ואנחנו לא מקבלים מספיק מבן הזוג ונכעס, האם זה יגרום ליותר קרבה בזוגיות או שאולי ירחיק. הרי ברור שכעס והתפצות גורמים לכעס, להתרחקות ולתסכול ופוגעים במערכת היחסים. בפוסט הבא נמשיך על התמודדות עם רגשות קשים בטיפול זוגי ובזוגיות.

Call Now Button