השבוע, אחד המטופלים שנכח עם אשתו בטיפול זוגי, שאל אותי למה אני צריך לדבר על הילדות שלי, האם זה באמת רלוונטי, וגם אם כן, נבזבז עכשיו זמן לדבר על מה שהיה לפני עשרות שנים?? בוא תסביר לנו איך לנהוג כעת, מה צריך לעשות ומה לא.
חשבתי שנכון לדבר על כך גם כאן, כי זו בקשה שעולה לא מעט בטיפולים ולכאורה נשמעת הגיונית, האם באמת חשוב להתחיל להעלות את הילדות ומה היה שם? כמה זה חשוב ליחסים ולאי ההסכמות שיש לנו בזוגיות עכשיו? עכשיו!! לא כשהיינו ילדים.

התשובה היא שאנו מתעסקים ביחסים כאן ועכשיו, ומה שמענין אותנו זה מה שקורה ביחסים בין בני הזוג בזמן הזה, איך הם מסתדרים בבית, על מה רבים, איך מתווכחים, על מה נסוב הויכוח, איך הוא מתחיל, איך הוא נמשך וכיצד מסתיים. כדי לטפל בכאן ועכשיו חשוב בדרך כלל להבין טוב יותר כל אחד מבני הזוג. בעיקר חשוב שכל אחד מבני הזוג יכיר את עצמו טוב יותר.
כי כמו שביקש הגבר בטיפול הזוגי, אכן אני כמטפל הזוגי שלהם, יכול לתת רשימה של עשה ואל תעשה:

1. כבדו אחד את השני.
2. המעיטו בויכוחים ובחרו בקפידה את "המלחמות שלכם".
3. "בלי הורים" – בזמן מריבה אל תכניסו את ההורים, דברו זה עם זה.
4. התווכחו על מה שמפריע כעת, לא על מה שהיה פעם.
5. בזמן ויכוח אל תשתמשו במילים: תמיד, אף פעם וכיוצא בזה אמירות גורפות, הרי האמת היא שלא אף פעם. אפשר להגיד לפעמים או הרבה פעמים. אף פעם זה גורף מידי, מאיים וסוגר.
6. השתדלו לא להעליב זה את זה בויכוח, אדם שנעלב אינו פתוח באמת לשיחה ועל אחת כמה וכמה לפשרה, אין טעם בזה ואם אשאל אתכם לא בלהט הדברים, אני משוכנע שברוב המקרים תגידו שאתם לא רוצים לפגוע בבן הזוג שלכם.
7. דברי בשפת "אני". אני הייתי רוצה, אני מקווה, חשוב לי, אני נפגע כש… הדבר יוצר קשר יותר טוב, מאפשר להתחבר לצרכים שלכם ואינו נתפס כתוקפני. לדוגמא, במקום את לא מקשיבה לי. אני מרגיש שדיברתי ולא היה נראה לי שאת קשובה ואני נפגע מזה.
8. חישפו את הרגשות שלכם ודברו על הפגיעות. פעמים רבות אנו מסתירים פגיעות ואז אנחנו נוטים להיות יותר תוקפניים ופחות נגישים.
9. השתדלו להפריד בין ההורות לבין הזוגיות.
10. פנו זמן "לכיף" זוגי: יציאות בילויים ואפילו לסקס.

אני משוכנע שרובכם יהנהנו בראשם בהסכמה, לכללים אלה, אך ישומם אינו פשוט שכן אנחנו נתקלים בקשיים שונים לכללים הללו הנראים פשוטים. קשה לעיתים לחשוף רגשות, אנו כועסים בקלות ואז מתקשים לשמור על כללי הכבוד והוויכוח הנכון וכו'. כדי להבין איפה אנחנו נתקעים ולמה, אנחנו נזקקים ללכת אחורה לילדות, להבין את הדפוסים שרכשנו והיינו זקוקים להם כי הם עזרו לנו לשרוד ושירתו אותנו, אולם אולי כדאי כעת בטיפול הזוגי להרהר בדרכים בהם רכשנו את הדפוסים, ויתכן שכדאי לשקול מאלה כדאי להיפרד לשלום ובתודה ומאיזה לא.

למה כל כך חשוב להקשיב בזוגיות?  איזה סוג של הקשבה ומה עושים עם זה בתהליך – טיפול זוגי.
התשובה די פשוטה. כי זה בעצם מה שכל אחד רוצה שיקשיבו לו, שיתנו מקום לצרכים שלו ויתנו לו סביבה תומכת, של יש מקום לדעתך ולרגשותיך, מה שאתה אומר חשוב ונלקח בחשבון. מעריכים אותך ואוהבים אותך.

אולי כשאני אומר את זה ככה, אתם מהנהנים ומסכימים, אז אולי חשוב לדבר על למה זה כל כך קשה ליישם את ההקשבה הזו.
כאן אנו מגיעים ללב העניין, פעמים רבות בעת טיפול זוגי, אני נחשף לתמונה דומה. בני זוג אוהבים, רגישים ובעלי כוונות טובות, רבים ומתקשים להקשיב זה לזה ומוצאים עצמם מגיעים לטיפול זוגי. 

למעשה יש לשני בני הזוג תחושה דומה ובה יש 2 הנחות:
א. אם בן הזוג שלי מדבר על רגשותיו, צרכיו ורצונותיו, אז אין מקום לרגשות לצרכים ולרצונות שלי.
ב. לא רק עכשיו אין מקום לצרכים שלי, אלא אף פעם לא יהיה.
כיוון שאלה האמונות החבויות, כשבן הזוג מדבר עולה התנגדות רבה להקשיב לו. כי למעשה בהינתן ההנחות שציינתי, אם כאשר הוא מדבר על הצרכים שלו, הוא מבטל את הצרכים שלי, אז ברורה ההתנגדות והקושי להקשיב.

בנוסף , כאשר בן הזוג מדבר על צרכיו, בן הזוג הפאסיבי חש מואשם, היות והוא זה שלכאורה לא מספק את הצרכים הללו. כאשר הוא או היא חש מואשם, הוא או היא  מתחיל להתגונן ולהסביר שהמצב לא כזה. בין אם מתפרצים לדבריו ובין אם חושבים על כך. כתוצאה מכך נפסקת ההקשבה לדברי הדובר.
זה תהליך טבעי שכאשר בן הזוג מדבר על צרכיו וחוסר ההענות שהוא חש מצידנו עולה כעס. מחשבות בנוסח…"איך הוא מעיז… הרי אני נותנת כל כך הרבה", "החצוף הזה אני עושה את זה וזה וזה, אבל הוא עושה כל כך מעט בשבילי ועוד מתלונן". כך נחסמת ההקשבה ועולה כעס. כך נותרים שני בני הזוג כועסים, חשים שלא מקשיבים להם, לא מכבדים אותם, ומרגישים תחושת אי צדק.
בעת, טיפול זוגי, עובדים על הקשבה הדדית. על ניתוץ האמונה שאם עכשיו בן הזוג מקבל מקום, לי לא יהיה מקום. יהיה לי הרבה מקום, רק עוד מעט סבלנות. האמונה שאני יכולה או יכולה להקשיב לגמרי לצרכים שלו ולהיות שם לגמרי, ואחר כך גם יקשיבו לגמרי ויכילו את הצרכים שלי, לגמרי אינה פשוטה ואינטואיטיבית.

בפוסט הבא ארחיב על כך ואתן דוגמאות כיצד הדבר מתרחש בטיפול הזוגי.

גישות טיפוליות
ישנם גישות פסיכולוגיות רבות לטיפול זוגי והיות שטיפול זוגי בנוי על יסודות הטיפול האישי שגם בו יש זרמים ותת זרמים ואסכולות שונות, קשה יהיה להקיף את הגישות ואת ההבדלים בינהם.
קיימת סיבה טובה נוספת, מדוע לא כדאי לאדם מן הישוב בבואו לחפש טיפול, לדקדק בגישה הטיפולית.  היא שנערכו מחקרים רבים כדי לקבוע איזה גישה נותנת תוצאות טובוות יותר, התשובה החד משמעית היא שהגורם הקובע ביותר את הצלחת הטיפול, הוא הקשר הטוב שנוצר עם המטפל. לכן, מובן ביתר שאת מדוע אתם צריכים להרגיש נוח ונכון בחדר הטיפולים ולתת אמון רב במטפל.
עם זאת, בבואכם לשקול מטפל אתם יכולים גם לשאול את המטפלים, מספר שאלות לגבי פרמטרים שחשובים לכם: נסו לברר עם המטפל כיצד הדברים יבואו לידי ביטוי בחדר הטיפולים; האם הוא בעיקר מהנהן ומשקף או שגם מציע, מדריך ופותח אופציות. האם כששותקים הוא נותן לשתיקה להישאר או שהוא מנסה לשנות משהו ולהגיע לנושא הזה מזוית אחרת או אולי לשנות נושא. לאנשים שונים יכולים להתאים טיפולים שונים. חישבו מה מתאים לכם ונסו לשאול כיצד המטפל מגיב בנושאים אלה ואחרים.

תעודות, הסמכה ורקע המטפל הזוגי
הקפידו על תעודות ובקשו לראות אותם, או בדקו את תקפותם באתרים מוסדיים באינטרנט.
בבואכם לבחור מטפל זוגי, כדאי שתוודאו שהמטפל בעל תואר שני טיפולי, בעבודה סוציאליית קלינית – טיפולית, או בפסיכולגיה קלינית – טיפולית. ושאחר שסיים להתמחות בטיפול אישי, למד לימודי תעודה למטפל זוגי מוסמך, ואכן קיבל את הסמכתו על ידי האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין. אל תסתפקו בתארי דוקטור ובאמירות כלליות שאכן המטפל מוסמך לטיפול זוגי. בקשו לראות את התעודות או כנסו לאתר האגודה באינטרנט ובידקו זאת בקלות. (תארי דוקטור במדעי החברה באופן כללי, או בחינוך וכיוצא באלה, אינם מה שאתם זקוקים לו בבואכם לבחור מטפל, הדגש הוא על התואר השני הקליני, במידה ואף עשה דוקטורט כמובן שאין זה גורע, אך בידקו שהדוקטרוט הינו בתחום עבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה קלינית. בדומה לזה הסמכות של טיפול זוגי של גופים אחרים יכולים להיות בעל ערך מסויים או שוים כקליפת השום. כל מטפל שעבר הסמכה ראויה לטיפול זוגי, ירשם באתר האגודה שציינתי, מטפל שלא עשה כן, ככל הנראה לא היה מקבל הסמכה כי חסר לו נתונים וכנראה שלא הייתם רוצים שהוא יטפל בכם.

טיפול פרטני אישי
בבואכם לבחור טיפול אישי, העדיפו טיפול אצל עו"ס קליני בעל תואר שני או פסיכולוג קליני בעל תואר שני (רצוי בוגרי התוכנית לפסיכותרפיה באחת האונבירסטאות הגדולות בארץ). במידה ואתם גם חושבים שכדאי שמעורבים גם תרופות אפשר לשקול לעשות גם טיפול פסיכותפיוטי אצל פסיכאטר בוגר התוכנית לפסיכותרפיה.

אחרי שכבר הגעתם להחלטה שאתם רוצים טיפול זוגי (וגם זה בטח לא היה קל ופשוט), מגיעים לשאלת איך בוחרים מטפל זוגי טוב ושיתאים לצרכינו?
ראשית, המלצות לאנשי מקצוע טובים, הם תמיד ראויים ויכולים לסייע בבחירה. המלצות יכולים להתקבל מחברים שעברו טיפול אצל אותו מטפל והרגישו שנעזרו והטיפול סייע להם לפתור חלק או אפילו את כל בעיותיהם. המלצה כזו היא נחמדה ויכולה מעט להועיל, אולם קשה להסמך עליה ב-100%. כל מקרה שמגיע לטיפול שונה מרעו. כל אדם, כל אישה וכל זוג שונים במנה האישיות והאתגרים שעליהם להתייצב בפניהם ולפתור אותם. אף עם הכותרת נשמעת דומה, כגון, בעיות בתקשורת, בעלי לא משקיע בי,  חוסר הסכמה בחינוך הילדים, מריבות רבות שסיבתם לא ברורה, אשתי מדברת עם ידידים בניגוד לרצוני וכ', הרי שלמעשה כל כותרת כזו, צריך לפרק בטיפול והסיפור של כל אדם וכל זוג, שונה. כך שיתכן, שמטפל מסוים שהתאים לחברה לא יתאים לך, או מטפל זוגי שחברים חשו טוב איתו, פחות ינעם לכם.

המלצות טובות יותר הם מאנשי מקצוע מן המעלה הראשונה בעלי יכולת אבחנה חדה הן של המקרה שתציגו להם, והן של המטפלים הרבים שהם מכירים. במידה ויש לכם המלצה כזו, הייתי ממליץ בחום לפחות להפגש עם המטפל המומלץ ולנסות לראות אם זה יכול לעבוד בשבילכם.

אז כיצד תבחרו?
ובכן, כדאי לדלות מידע ממה שאפשר, המלצות מחברים, הרצאה של מטפל שהייתם בה והתרשמתם ממנו, ספרים שקראתם, או כתבות ואתרים באינטרנט. תבחרו מטפל אחד או שניים ותחליטו שאתם גם מגיעים לפגישה או שניים כדי להתרשם ולראות איך אתם מרגישים בפגישות איתו. חשוב שתרגישו נכון בפגישות, שתרגישו שמקשיבים לכם ונותנים לכם תחושה נעימה. חשוב להבין מה התהליך שעומד להתרחש בטיפול, על מה אתם צריכים לעבוד ומהי הדרך לעשות זאת. לחלק מהדברים שתארתי פה מגיעים לאחר יותר משתי פגישות, אולי עד 5-6 פגישות ובטיפול זוגי עד 8 פגישות) . אם לאחר מכן אתם עדיין לא מבינים מה אתם עושים שם ומה התהליך העומד להתרחש, כדאי לשאול את המטפל את השאלות הללו.

פנייתה של נירית מרגשת ומבטאת התלבטות חשובה האם כשהקשר מורכב ובעייתי, כדאי לנסות להתמודד ולהתחיל לתקן, או אולי לנטוש כי זה נראה כל כך מסובך, ואולי כדאי להתחיל משהו חדש נקי וטוב מהתחלה. לכן החלטתי להביא לכם את התלבטותה ודעתי בנושא זה. 

נתי
פנייתך נגעה לליבי, אני מבין שהתחושה שלך מאד קשה. נשמע שאת חשה שחלום חייך למשפחה מאושרת כשאביר חלומותיך לצידך מתנפץ. את מסתכלת על האביר ותוהה מה את עושה לצידו, ולאן נעלמה האהבה שחשת ויש לך ספקות האם כדאי בכלל לנסות ולתקן, וגם האם זה אפשרי.
חשוב לי להדגיש שאכן לפעמים האהבה מתה, ואחד מבני הזוג מרגיש שהוא נפגע מספיק וליבו כבר לא במקום הזה של להיות ביחד. כמובן שזו צריכה להיות אך ורק בחירה שלך, ואת זו שתחיי איתה ועם תוצאותיה. עם זאת, במרבית המקרים  ההמלצה שלי היא לבדוק את זה בתוך מסגרת טיפול זוגי. 
מספר סיבות ל-למה בכל זאת כדאי לבדוק את היחסים ואיך הגענו למצב הזה בטיפול זוגי או ייעוץ זוגי, ולא להגיד מיצינו יש פה משהו מקולקל, כדאי לנסות לבנות משהו חדש תקין מהיסוד. 
א.    פעמים רבות לעזוב הכול ולנסות משהו חדש, זו פנטזיה, ולמעשה קצת בריחה מהמצב ומהמציאות כפי שהיא. אנחנו לוקחים את עצמנו, עם כל המכלול שלנו גם אם ניסע לטיול ארוך להודו "לנקות את הראש" או נחליף עבודה או זוגיות. 
ב.    חשוב להבין את האני האמיתי שלי. להעיז  להתבונן  עמוק בפנים ולראות מה הביא אותי למצב הנוכחי. לשני בני הזוג חלק באינטראקציה הזוגית או בריקוד הזוגי, וחשוב להבין את חלקך שלב ביחסים כפי שנבנו . 
ג.    לא מעט פעמים, נפרדים ומתגרשים, מוצאים בן זוג חדש וכעבור מספר שנים פתאום מבינים שהזוגיות החדשה טומנת בחובה בעיות דומות ואז קשה להבין איך זה יכול להיות. הרי ברחתי מקשר כזה, הכיצד שוב אני באותו סוג של קשר.  הסיבה היא, שאם אין הבנה עמוקה של התהליך הזוגי וכיצד הוא השתבש. אנשים נוטים לעשות שוב אותם דברים בדרך דומה להפליא. לפעמים אם משהו לא הצליח מנסים יותר חזק אך בדיוק באותה דרך, ואז למרבה ההפתעה מגיעים שוב לאותה תוצאה. 
ד.    לא פשוט לעזוב משפחה וילדים. כולם משלמים מחיר לא פשוט על כך, גם הילדים וגם בני הזוג, ומניסיוני, למרבה הפלא,  פעמים רבות  גם זה שיותר יזם את הפרידה, מתייסר לא מעט בשל כך. 
ה.    טיפול זוגי עשוי להביא את הזוגיות למקום טוב מאד, לעיתים למקום טוב יותר ממה שהיה אי פעם. התהליך הרגשי המתרחש בטיפול הזוגי יכול לקרב בין בני הזוג, לפתוח את הלב זה לזה באופן עמוק, שיוצר חברות אמיתית. 
לסיכום אני ממליץ על טיפול זוגי כי הפנטזיה של התחלה חדשה ונקייה, מתנפצת בלא מעט פעמים. המחיר שמשלמים על הפירוק, יקר, ובעיקר כי ניתן לתקן ולהגיע לתחושות של קירוב ואהבה, באופן שקשה להאמין בשעת המשבר. 
לעיתים, התחושה כה קשה, ואין רצון או יכולת לשבת יחדיו בחדר עם המטפל הזוגי. במקרים אלה נכון להגיע לבד, כי בכל זאת חשוב לעבור את התהליך גם עם לבד, או בהשתתפות חלקית של בן הזוג. אם זה מצבך, כדאי שתשקלי זאת.

זוגות רבים מגיעים לטיפול עם קשיים בזוגיות, וכאשר מבררים מעט יותר על הזוגיות ועל הבעיות המטרידות אותם, עולה שקיים דפוס למריבות ביניהם. אחד מבני הזוג אומר משהו שפוגע בבן הזוג השני. זה נפגע ומסתגר בשתיקה. השתיקה יכולה לקחת שעות, ימים, או אפילו שבועות.
דפוס זה של שתיקה, בדרך כלל לא התחיל בנישואין, אלא הרבה יותר מוקדם וכנראה בילדות.
הילד לומד שויכוחים אינם מועלים, ועדיף לוותר עליהם. פעמים רבות, הוא למד שהוא אפילו מפסיד כאשר הוא דורש שישימו לב אליו או לטענותיו. ילד שגודל עם דפוס כזה, לא מנסה לומר שאינו מסכים לדברים או שלא נוח לו איתם, והוא מתחיל לצבור מירמור. כאשר הוא בזוגיות והוא נפגע, הוא נסוג למקום שבו הוא מרגיש בטוח והוא השתיקה והריחוק. אם הדבר קרה החל מגיל מוקדם מאד ובתכיפות רבה, נגלה שהאדם מרוחק מרגשותיו ולא ברור לו מה בדיוק הוא מרגיש בסיטואציות אלה. הוא יטה לומר שהוא מאוכזב ולא נעלב ופגוע. 

בדינמיקה בין בני הזוג, מתרחש תהליך לא בריא. הנפגע מתרחק ומתעטף בשתיקתו, בן הזוג נפגע מצעד זה ועליו לבחור כיצד לנהוג. הוא יכול לכעוס או לצרוח דבר שככל הנראה יגרום לבעל הדפוס של ההסתגרות, להסתגר עוד יותר שכן כך הוא מגיב למצבים כאלה. או שבן הזוג מתעטף בשתיקה אף הוא. כל אחד מדרכי התגובה הללו בדרכו, אינו יעיל ויגרום לסדק הולך וגובר בחברות, בתחושת האינטימיות ובסיפוק מהזוגיות.  

כך קורה שפוגשים בקליניקה בני זוג עם דינמיקה מסוג זה, כשהקרע ביניהם כבר בולט וגדול. אך גם אז ניתן לעשות שינוי ותיקון. כאשר מבינים את הדפוס שפגע בשניהם. למעשה שני בני הזוג רצו בקרבה אך הדפוסים הלא בריאים כלאו אותם בתוך חומות של בדידות.

טיפול זוגי בפרק ב', הוא טיפול מורכב מעט יותר בטיפול זוגי בפרק א' (אך בהחלט לא פחות מבטיח). פרק א' מתחיל בדרך כלל בתמימות נעורים, בהתלהבות ומתוך אהבה רומנטית סוחפת. לפרק ב' מגיעים בדרך כלל כבר לאחר תחושת כישלון של הנישואים הקודמים. לעיתים קיימת אף תחושת בגידה או התנפצות חלום המלווים בתסכול ובאכזבה גדולים. כמו כן לפרק זה, מגיעים בדרך כלל כשלכל אחד מבני הזוג ילדים משלו, דבר שפעמים רבות לא מקל על המצב. בעיקר אם מדובר בילדים מתחת לגיל 18 הגרים עם הזוג. במקרים מסוימים ילדים של האם גרים עם בני הזוג, בעוד שהילדים של הגבר, מגיעים רק לביקורים.

 הילדים הגרים בבית, עלולים לחוש פלישה ואיום על מעמדם. הילדים המגיעים לבקר עלולים לחוש פחות אהובים וזנוחים מצד האב. ההורים משני הצדדים עלולים לחוש אשמה ועקב כך להשתדל יותר מידי או לעשות צעדים לא מותאמים…. בקיצור, לא פשוט. בתוך כל הסלט הרגשי, קיים בדרך כלל רצון גדול מאד של בני הזוג להצליח בנישואין אלה.
טיפול זוגי בפרק ב' במקרה כזה יכול לכלול גם טיפול משפחתי, כדי לעשות תאום ציפיות בין כל המשתתפים במשפחה המתרחבת. הטיפול המשפחתי יכול להוות מקום לשחרר קיטור, לבטא חששות מפני העתיד לבוא, תסכולים שנצברו ומצבים שיש לפתור. בכך מסייעים להגיע ליותר הבנה ולפתור בעיות קימות או מדומינות.
בני הזוג בפרק ב', נמצאים באזורי ה-40-60. גילאים שכשלעצמם עשויים לכלול צמתיים משבריים הידועים בכינויים: משבר גיל הארבעים, משבר גיל החמישים, משבר אמצע החיים, גיל המעבר, גיל הבלות, הקן המתרוקן… (תרגישו נוח לבחור את המשבר המדבר אליכם:) ).
ראשית הייתי ממליץ לכם להתאזר בסבלנות, לקחת נשימה עמוקה ולהבין שבהחלט זה לא פשוט לשני אנשים בגיל זה לשלב את חייהם. אולם זה בהחלט אפשרי, זוגות רבים מדווחים על פרק ב', מוצלח מאד ומאושר אף הרבה יותר ממה שחוו גם כאשר היום מרוצים בפרק א. זהו גיל שבו כבר יותר מיושבים וסגורים ויודעים מה חשוב, על מה כדאי להילחם, איפה לוותר ומתי שווה הזוגיות שיעבדו עליה ולא יוותרו.  זאת, ניתן להשיג בטיפול זוגי ייעודי לפרק ב'. שנה טובה

כשאחד מבני הזוג מגלה שבגדו בו, מדובר בשבר מאד קשה. רגשות רבים מתעוררים: כעס, בושה, השפלה, אשמה, בילבול ומבוכה, חשש ואי ידיעה כיצד לנהוג. כל הרגשות הקשים האלה יחדיו עלולים לגרום לנבגד, תחושה כה קשה שאינו יכול להכיל אותה.
כאשר מגיעים לטיפול זוגי לאחר בגידה, שואלים רבים, האם יש טעם בכך. לרבים עוברת המחשבה (או קטע מסרט) של אריזת תיק ועזיבת הבית בטריקת דלת.
השאלה מורכבת ולא חד משמעית. ככלל, ניתן לעשות טיפול לאחר בגידה וטיפול מוצלח כזה עשוי לגרום ליחסים להיות טובים יותר מאשר לפני גילוי הבגידה. אלא שנדרשים לכך כמה תנאים: רצון של שני הצדדים לשקם את היחסים. בסיס אמיתי ונכון ליחסים, נכונות לערוך בחינה אמיתית של חייהם המשותפים, הרגשות של כל אחד והציפיות האמיתיים מעצמו ומבן הזוג.

טיפול זוגי לאחר בגידה נוטה להיות עמוק, משמעותי וארוך יותר מטיפולים אחרים שכן הוא מערב, בוחן ובודק את ליבת מהותו של הקשר הזוגי בכך הוא מציע הזדמנות אמיתית לצמיחה אמיתית ולקירבה מחודשת. הוא נוטה להיות עמוק יותר וארוך יותר מטיפולים אחרים שכן הוא מערב, בוחן ובודק את ליבת מהותו של הקשר הזוגי. כמובן שבדיקה כזו עלולה גם לגרום לקץ הקשר הזוגי. אך, גם אם כך יהיה המצב יתכן שתסריט זה עדיף לשני בן הזוג, על פני זוגיות עקרה, לא מספקת וחסרת חיים, במידה ואכן לא ניתן להחיותה. בגידות יכולים לנבוע ממקורות שונים: בגידה על רקע של הימנעות מאינטמיות רגישת, בגידה שמקורה ברצון מתמיד לכיבוש, בגידה כחיפוש דרך לעזוב את הזוגיות, ובגידה כחוסר רצון או יכולת להתמודד עם קונפילקטים. טיפול זוגי, כמובן, יבחן את מקורות הבגידה, היות וכל אחד מהמקורות האלו מונעת על ידי אנרגיות שונות ודחפים אחרים, ועל המטפל הזוגי והזוג לקחת זאת לתשומת ליבם. ככלל טיפול זוגי לאחר בגידה מהווה אפשרות להערכה מחודשת של הזוגיות והזדמנות לצקת לתוכה תוכן וקירבה חדשים. כמובן שהדרך אינה פשוטה, קצרה או קלה והיא מחייבת אומץ ורצון.

ברגע מסוים, לאחר כל הדחיות, הלבטים וההרהורים של: האם אנחנו באמת צריכים טיפול זוגי? אולי בכל זאת נצליח לפתור את זה לבד.? למה לערב מישהו זר? מחליטים או מבינים – שהגיעה השעה. בני הזוג חשים לא טוב בזוגיות שלהם, הנסיונות לפתור את הבעיות לבד, לא עלו יפה והקשיים נמשכים ולפעמים ההתדרדרות והמרחק הרגשי בין בני הזוג הולך וגדל. אוקי, אז איך מתקדמים מפה? איך בוחרים מטפל זוגי? לאן לפנות? לאיזה ארגון, קופת חולים או מכונים שונים, אולי מטפל פרטי?. גם ישנם זרמים שונים בטיפול זוגי וגישות שונות, אז את מה להעדיף??

מטפל זוגי מועדף
תמיד טוב לקבל המלצה מחברים שנעזרו בטיפול זוגי, או המלצה מפסיכולוג או מטפל זוגי שאתם מכירים וסומכים עליו. עם זאת, בכל מקרה חשוב לסמוך גם על תחושתכם. יתכן שמטפל זוגי שהתאים למישהו אחר, לא יתאים לכם מסיבות שונות: אולי משהו בגישה, בכימיה הבין אישית, במקום בו מתרחש הטיפול, בזמינות של המטפל, או בעלות הטיפול.  אתם יכולים להעזר בחיפוש באינטרנט, להכנס לאתרים של מטפלים, לקרוא ולהתרשם. חשוב לוודא שלמטפל הזוגי יש הסמכה מהאגודה לטיפול זוגי ומשפחתי בישראל.  אני ממליץ בחום לא להתבייש ולשאול. בעידן הזה של פלורליזים ישנם מטפלים שונים בגישות רוחניות ואחרות או שלמדו קורסים קצרים במקומות שונים אגב, אל תתנו גם לתואר דוקטור (יש דוקטורטים במקצועות רבים ושונים, אני מניח שלא הייתם רוצים שדוקטור לפיזיקה או אפילו לחינוך יטפל בכם), או לשם שאולי מצלצל לכם מוכר, לתת גושפקנא שמדובר במישהו מוסמך ומתאים.

גישות שונות
ניתן לשאול ולברר באיזה גישה המטפל נוקט, אם כי לא הייתי ממליץ שתעשו על כך מחקר מאד מעמיק מכמה סיבות: ראשית יש  זרמים רבים ותת זרמים ולהבין את הדקויות השונות היא משימה לא פשוטה כשלעצמה ובדרך כלל אין בה תועלת רבה, אתם הרי מעוניינים בהצלחה של טיפול זוגי אחד וספיצפי מאד – שלכם!!! ולא בסטטיסטיקה על טיפולים  זוגיים שונים. אגב סטטיסטיקה, המחקרים מראים שהדבר החשוב מכל בהצלחת טיפול הוא הקשר שנוצר בין המטופלים למטפל, ולא הגישה הטיפולית. מה שמחזיר אותנו לתחושת הבטן שלכם (רצוי -המגובה בהמלצה). אל תתנו לחיפוש לרפות את ידיכם. תעשו בדיקה קצרה, תנסו לברר לגבי המלצות ולכו על זה. קבעו פגישה. זה בסדר גם אחרי פגישה או שניים, להתרשם שמדובר במטפל או מטפלת שאינם מתאימים לכם,  ולקבוע עם מישהו אחר.   בכל מקרה מומלץ לא לפסול במהירות, ולנסות להתרשם היטב ואם משהו מפריע לכם לבחון מהו, ולשתף את המטפל בדברים שמפריעים לכם, ואף לדון בפגישה אם נכון לכם מטפל אחר. רוב המטפלים הרציניים והאחראיים (בהנחה שהקשבתם להמלצתי הקודמת לבחור מטפל מוסמך על ידי האגודה) ינסו לסייע לכם לקבל את ההחלטה הנכונה והטובה לכם.