האם לתקן את הזוגיות או שאולי מספיק לטרוח בעניין הזה. ניסינו ואולי זה לא עובד? למה צריך להמשיך ולהשקיע במשהו שהוא לא מספיק טוב, אולי ישנה זוגיות מצוינת מעבר לפינה וצריכים להמשיך ולחפש אותה? להשתדל כל כך וללכת לטיפול זוגי ולהתאמץ כל כך…. הרי לפעמים אני ממש לא סובלת אותו\ה ולמה בכלל טובה כל ההשקעה הזו?
זו שאלה שבני זוג רבים שנמצאים בקשיים, שואלים אותה. לפעמים בינם לבין עצמם; לפעמים אפילו לא נעים להם מעצמם שהם שואלים את השאלה הזו או אפילו חושבים כך והם מנסים להדחיק את השאלה הזו.
אני מכיר את התהייה הזו הן ממטופלים שנמצאים בטיפול אישי, והן ממטופלים שמצויים בתוך תהליך של טיפול זוגי. זו שאלה שמהדהדת בראש, ועוברת לקרביים, והיא משמעותית ביותר.
אני חושב שזו שאלה עקרונית ומאד חשובה ולמעשה ברור שהיא תעלה במחשבות רוב הזוגות שנתקלים בקשיים בזוגיות, ובזוגות שפונים לטיפול זוגי. טוב שהיא עולה וחשוב לא להתעלם ממנה ולתת עליה תשובה:
למה בעצם להתעקש על הקשר הזה, לשמר אותו, לטרוח עליו. לדעתי כדאי לחשוב באופן מרוכז ולהתבונן בנקודה הזו. להבין בדיוק האם הזוגיות שלנו שווה מאמץ, למה המאמץ הזה כדאי, ומהן האופציות שלי כבן אדם בתוך קשר זוגי. הרי טיפול זוגי משמעותי כרוך באנרגיה נפשית, בעלות כספית ובזמן שמפנים לצורך זה. לכן ברור שהשאלה תעלה וברור שצריך לתת לה מענה, אחרת כל המוטיבציה להיות בטיפול מוטלת בספק.
זו צריכה להיות אחת השאלות המרכזיות שמלוות את האדם בתוך הטיפול הזוגי, במסגרת המסע הטיפולי שלו עצמו. למה לי כל העניין הזה? למה לי הזוגיות הזו? האם אני מקבל יותר או נותן יותר.
התשובה שכל אחד יתן לעצמו כמובן שונה ומתאימה עבורו. ברוב המקרים בשלבים הראשונים של הטיפול אבקש מהמטופלים להשהות את ההחלטה כדי לפעול מתוך מקום שנכון להם, אבל באמת שיהיה המקום הנכון להם ולא מתוך כעס או פזיזות.
אני בדרך כלל אמליץ לבחון את הקשר. לבחון מה עמד בבסיס הבחירה המודעת והלא מודעת, מה השתנה מאז, והאם הקשר הזה ממשיך להיות נכון עבורו.
ברוב המקרים השינוי צריך להיות פנימי, ואם אכן כך למה לרוץ למקום אחר, ולחוות את אותם קשיים. הרי אתה מביא את עצמך לכל מקום. עם התפיסות, העמדות, הקשיים וכן גם ה"שריטות", אז אולי בכל זאת כדאי לתקן עכשיו.