ייעוץ זוגי

שאלות והתלבטויות לגבי ייעוץ זוגי וזוגיות? אתם מוזמנים לשאול כאן. כמובן שפורום זה אינו מהווה תחליף לטיפול זוגי או ייעוץ זוגי עם איש מקצוע ומהווה מקום לתמיכה והכוונה

פניה לגבי גבר אלים והתלבטות האם לחזור אליו או להמשיך בהליך גירושין

שלום נתי אני בת 36, שמי רינת, אמא לשלושה ילדים מקסימים. נשואה כחמש עשרה שנים, עם נישואים לא כל כך מוצלחים. בעת נישואי הייתי צעירה כבת 23, ודי מהר התגלו סימני אלימות מצד בעלי: גם מלילוליות וגם פיזיות (בעיקר זריקות חפצים). לאורך הנישואין סבלתי מהמון השפלות, צעקות ומריבות. מצד שני, הוא אדם טוב, שיודע גם לפנק ולהיות נדיב ורגיש. הקיצוניות היתה מאד מבלבלת אך כנראה גם ממכרת. לאחר שנים רבות משהבנתי שככל הנראה בעלי לא ישתנה, ביקשתי להתגרש. הוא נלחץ והבטיח לי שישתדל להשתפר וישנה את התנהגותו. אולם דבר לא קרה. ההבטחות החזיקו מעמד במקרה הטוב כמה ימים והוא חזר לסורו. ההשפלות, המתחים וכל הצעקות שספגתי, הותירו בי צלקות רבות. לפני 4 שנים, החלטתי לפנות לייעוץ משפטי על מנת להתגרש. החלטתי שספגתי מספיק ואין לי כוונה להמשיך ולסבול בנישואין אלה.  לאחר שפתחתי בהליך הגירושין, בעלי לקח את זה מאד קשה. תפקודו נפגע באופן קשה. הוא החל לזלזל בעבודתו והתקשה לעבוד. גם מבחינה פיזית, בריאותו התרופפה. הוא כהרגלו ביקש סליחה והבטיח שהכל ישתנה ואף פנינו לטיפול זוגי, אלא שלאחר כמה פגישות, המטפלת הודיעה לנו שאין טעם להמשיך בטיפול עדיף לחשוב כיצד להיפרד באופן נכון לטובתנו ולטובת הילדים. חשוב לי לציין שלא תמיד המצב בבית היה כל קך קשה. היום גם ימים טובים, אולם החיים לצידו משולים לנסיעה ברכבת הרים . השיוניים דרמטיים וקיצוניים מאד. כשהרע מגיע, זו ממש קטסטרופה בלתי נסבלת. קללות מתובלות בצעקות, ניבולי פה והשפלות. אחרי כל מריבה מצאתי את עצמי שבורה ומרוסקת יותר ויותר. כפי שצייניתי הוא התחנן על נפשו ואף החל באופן אובסיסבי להתקשר ולהתחנן ולהבטיח שישתנה, עד שנאלצתי להתלונן במשטרה. אנחנו ישנים בחדרים נפרדים בבית בשנתיים האחרונות וכמובן שאין בינינו יחסי מין או קירבה כלשהם. הדיונים המשפטיים נדחים היות והוא באופן עקבי מוצא תירוצים שונים לא להגיע לבית הדין. לפני זה מה, הוא הסכים להיפרד לתקופת ניסיון ואני מצידי הסכמתי להקפיא את ההליכים נגדו. כעת היחסיים בנינו טובים. ההדברות טובה מתמיד. הוא מקפיד להגיע להסדרי הראייה שנקבעו לו וכולם מרוצים מהשקט שנוצר. להפתעתי גילתי שאני עצובה מהפרידה ומצאת את עצמי בוכה כמה ימים. אחרי כשבועיים התעשטתי והשמחה חזרה אלי. עתה אני רואה שבעלי (או יותר נכון פרודי)  מאד עצוב. בכל הזדמנות הוא מספר לי עד כמה הוא אוהב אותי ורוצה לחזור אליי. אני מתמלאות רחמים עליו. אני רואה שהוא סובל ולא בטוחה מה עליי לעשות. האם עלי להמשיך את הליך הגירושין או שאולי לנסות שוב להיות איתו ואולי להתחיל שוב טיפול זוגי. אני די בטוחה בעצמי אולם קשה לי לראות את כאבו. אני לעיתים נשברת והאמונה שלי בצדקת דרכי מתעררת.  נוסף לכל חשוב לי לציין שאני כלל לא נמשכת אליו מינית בשנתיים האחרונות ועוד יותר לא כיום. אני לא בטוחה מה לעשות ומה עם ההבטחות שלו ואולי כדאי לנסות בשביל הילדים? אודה לך על תשובותך.

שלום רינת מכתבך נגע לליבי, עולה ממנו סערת רגשות גדולה, חשש, תחושות אשמה ובלבול. את מתארת התנהלות יחסים, האופיינית לגבר אלים. הקוטביות הרבה בין התפרציות זעם קשות; קללות, השפלות, איומים ואלימות, לבין התנצלות ופיוס, הבטחות ומתנות. ממש ירח דבש. אולם לאחר ההבטחות דבר לא משתנה ושוב הגלגל סובב לו… התפרצות…. בקשת סליחה והבטחה… התפרצות וחוזר חלילה. הטבת לתאר את המצב כתאור של רכבת הרים ואף ידעת לומר שיש פה מעין התמכרות. הרגש הבולט שעולה ממכתבך הוא בלבול. למעשה קיבלת החלטה לעזוב אותו ולהתגרש ואפילו את מרגישה קלילה יותר ובמצב טוב יותר באופן אישי. אלא שפה נכסנים  אלמנטים שונים של תחושת אשמה כלפיו  היות וכל כך קשה לו, ואולי תחושת אשמה כלפי הילדים על שאת עלולה לפגוע בהם. נוסף לכך את גם שואלת את עצמך האם יש סיכוי שהוא באמת ישתנה? לאחר כל סדרת ההרהורים והערעורים האלה, בוודאי שאינך בטוחה בעצמך. לכן עליך לעצור ולעשות סדר (אולי בטיפול אישי). מה את באמת רוצה לעשות בשביל עצמך, האם להשאר איתו או לעזוב ואני מדגיש בשביל עצמך. לצורך התשובה על שאלה זו קחי בחשבון את האפשרות שהוא יכול להשתפר. עדין, האם את רוצה אותו כגבר וכבן זוג? אם את מגיעה לטיפול אישי חשוב גם לפתוח מדוע מלכתחילה התחתנת עם גבר זה למרות הסימנים המוקדמים, האם יש לך שאיפה להציל אותו?? האם סבלת בילדותך מאלימות ואת משחזרת את תפקידך? חשוב שהוא יפנה לטיפול אישי כדי להתקדם ולשפר את מצבו הנפשי. גברים אלימים ככלל, חשים חוסר ביטחון ולכן הם מאד תלותיים בנשים שלהם. הם לא מסוגלים לעצור את ההתפרצויות שלהם, אולם מאד חוששים שהם יינטשו. כשהם מרגישים שמצב זה מתקרב, הם נהיים אובסיביים לגבי הקשר ואף מאיימים במקרים רבים. עליו לעבוד על עצמו, להבין את עצמו טוב יותר, ואז יוכל לשפר גם את התנהגותו. אז יוכל למצוא קשר טוב אחר, או אם תרצי והוא גם ירצה אולי לבנות את הקשר ביניכם על בסיס הרבה יותר טוב משהיה. רק בשלב זה, לאחר ששניכם מבינים את עצמכם הרבה יותר טוב ובוחרים ממקום של חופש ובחירה להיות ביחד, תוכלו לגשת לטיפול זוגי שכנראה יהיה קצר לאחר שעשיתם את עיקר העבודה. מאחל הצלחה רבה ואם תרצו הכוונה למי לפנות, אשמח לעזור. בברכה נתי רוזנבלום

התלבטויות של ח. ג.
אנחנו מתלבטים האם נכון עבורנו להגיע לקבל טיפול זוגי (או אולי לייעוץ זוגי). אנחנו זוג בשנות הארבעים ומזה כמה שנים יש התרחקות רגשית ומינית בינינו. בשנה האחרונה אנחנו כמעט לא עושים דברים ביחד ומתנהלים כצוות עבודה לגבי הילדים והיחסים בינינו קורקטיים. בעלי לא ממש רוצה טיפול זוגי, או במילים שלו, "אם את לוחצת אבוא איתך לטיפול זוגי, אבל לא ממש מאמין בזה". אני גם לא בטוחה האם אפשר להציל את הנישואים שלנו והאם יש באמת טעם להגיע לטיפול זוגי?.
ח. ג.

 נתי: שלום רב ח. אני מבין ששניכם לא מרגישים בנוח עם היחסים כפי שהם היום: אין מספיק קירבה, קרירות וריחוק וחסרים חיבה ויחסי מין לא מספקים. מה שנותן תקווה  ששניכם מקווים ומצפים לשינוי, גם אם קשה לכם להאמין שהוא אכן יכול להופיע וכיצד. כך שאתם שוקלים טיפול זוגי, אך גם אמביוולנטיים לגביו. אני הייתי מציע לכם לפנות לטיפול זוגי מקצועי ואיכותי. ראשית, יחסיכם הזוגיים, במצב מתמשך לא טוב ואף מגלה התדרדרות כך שהאלטרנטיבה לטיפול זוגי, היא להישאר ביחסים לא מספקים, מרוחקים, ובסימן התדרדרות.

שנית, טיפול זוגי בהחלט יכול לבדוק מה קרה ליחסים שלכם שהגעתם עד הלום. כיצד זוגיות שהתחילה כטובה הלכה והתדרדרה. בודקים מה היה בזוגיות שלכם כשעוד התלהבתם אחד מהשני ומבינים מה התחיל להיכנס ביניכם ופתח את סדק הריחוק שהולך ומתרחב. בודקים בטיפול את הציפיות שלכם הנוכחיות זה מזו, וחושבים ביחד מה אפשר להגשים וכיצד.
מאחל הצלחה רבה

הכנה לזוגיות זה טיפול זוגי?

שאלתו של מ:

 אני בן 32 וכרגע בלי חברה, אם להיות כנה, אף פעם לא היתה לי חברה. היו לי בעיקר סוטצים וגם קשרים קצרים בני חודש חודשיים, שלפעמים סיפרתי לעצמי ולחברים שלי שיש לי חברה, אבל זה היה כמו קשר של שבועיים רק טיפ טיפה יותר ארוך. אני בחור די מוצלח. אקדמאי, עובד בהי טק עם משכורת יפה, נראה בהחלט סביר עד די טוב (בצניעות:) ואני לא יודע אם יש לי בעייה או שבמקרה לא מצאתי את האחת ואם יש האם להתחיל טיפול אצל מטפל זוגי או אצל פסיכולוג. אשמח לעצה טובה ממך.תודה  

נתי:
כאשר מרגישים כפי שאתה; שמשהו תקוע, שמשום מה לא מצליחים להיכנס לקשר טוב אך לא ברור למה, שאיכשהו קשרים לא מתמשכים והופכים לקשר יציב, בטוח ונעים, כדאי לפנות לטיפול ולנסות להבין מה מתרחש ומה תוקע. אם משהו תוקע, יש משהו שתוקע. זה לא במקרה, הרי אתה נתקל באלפי הזדמנויות וגם מנסה לעשות קשרים אך הם לא נפסקים אחרי זמן קצר.
זהות המטפל וסיגנונו הטיפולי הינם משניים. יש משתנים רבים שיכולים להיות משמעותיים עבור אנשים שמחפשים טיפול: האם לפנות למטפל או מטפלת, למטפל שברקעו הוא פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר, מקום המגורים וכו'. חשוב לקחת בחשבון את כל הדברים הללו ולהגיע לטיפול ולהרגיש נוח עם המטפל, להבין מה קורה בחדר הטיפולים ועל מה עובדים ולהרגיש שמתרחש תהליך. הייתי ממליץ לך להעדיף בראש ובראשונה מטפל טוב, לאחר מכן אם הוא גם מטפל זוגי יש לזה עדיפות במקרה הזה. אני אכתוב פוסט בקרוב על נושא זה באתר, מוזמן לקרוא.  מאחל הצלחה רבה בתהליך. נתי

חששו של א'

שלום נתי, אני נשוי פעם שנייה, אני מאד מעוניין לשמור על הנישואים האלה. אני בן 55 ואשתי בת 45 ולשנינו ילדים בוגרים מהנישואין הראשונים. אני חושש להגיע לטיפול זוגי. בנישואין הראשונים, הייתי בטיפול זוגי שלא סייע ואולי תרם לפרידה, איך אני יכול לדעת שזה לא יקרה בטיפול הזוגי, ובמקום להעזר אגרום לנישואי להסתיים? בעצם הבעייה היא שאשתי כועסת על כל דבר והייתי רוצה לדעת איך אני יכול לגרום לכך שלא תכעס כל כך?

נתי: שלום רב. החשש שלך מפירוק הנישואין, ברור. בטיפול זוגי פותחים נושאים ומבררים מהיכן נובעים הקשיים, מה מסתתר מאחורי ומתחת למריבות ועל מה באמת רבים. מה החלק שנוגע לאשתך ומה החלק שלך בקשיים ביניכם. בדרך כלל החלק הזה נוגע בפצעי ילדות וברגישות של כל אחד מכם. טיפול זוגי לא מאיץ פרידות ובדרך כלל חלה הטבה מאד משמעותית בקשר הזוגי לאחר טיפול. אם זאת, אכן יכול לקרות שתוך כדי ברור האמת שמתחת להסוואות וההגנות שבניתם כל אחד לעצמו ובמשותף בזוגיות, יתגלו קרעים או חוסר רצון להשתנות כדי לשפר את הזוגיות. במקרים אלו אכן כתוצאה מכך, עלולים להגיע לפרידה. אך גם במקרים נדירים אלו, הדבר נתון בידי הזוג ואם בחירתם היא לא לעבוד על הזוגיות ולהיפרד, אני מכבד זאת.
בנוסף, אני תוהה מדוע אתה שואל כיצד אתה יכול לגרום שהיא לא תכעס. אולי זה תפקידך לגרום לכך, האם אתה צריך לוותר על עצמך ועל רצונותיך, כדי שהזוגיות תצליח?? ואם אכן תעשה זאת והיא באמת לא תכעס, האם תהיה מאושר או שאולי תרגיש שאתה משלם מחיר יקר כדי להחיות את הזוגיות ולהנשימה באופן מלאכותי.
ממליץ לפנות לטיפול זוגי, כי הרווח גדול בהרבה מהסיכון.